סאטירה
שלושת התאוריות בחקר ההומור הם:
1.תאוריית עליונות-
הצחוק גורם לנו להרגיש תחושת עליונות בכך שאנו צוחקים על התנהגות
של אדם או קבוצה חברתית כלשהי.
בסרטון זה צוחקים על נועה קירל, על הגיל שלה, על ההתנהגות שלה, על
כך שלמרות גילה הצעיר היא עושה קליפים של מבוגרים, ועל השירים שלה.
כמו שאומרת ההגדרה של תאוריית העליונות שהחברה צוחקת על התנהגות
של אדם או חברה.
2.תאוריית הרפייה-
ההומור מאפשר לעסוק בנושאים שהחברה לא מרבה לדבר עליהם כמו:
מין ותוקפנות. דרך הצחוק קל יותר להתמודד עם הנושאים הללו.
בסרטון זה מדברים על אלאור עזריה, מדברים על זה שהוא רצח מחבל
ונכנס לכלא וצוחקים על זה שהוא אומר שזה לא בן אדם שזה ערבי
שכוב על כביש, בכך צוחקים על דבר קשה שביום יום לא יצחקו עליו.
3.תאוריית אי ההלימה-
כאשר מחברים ביו שני אירועים שאין בניהם קשר במציאות, אז המפגש
בניהם יוצר סיטואציה מפתיעה ומצחיקה.
בסרטון זה מראים גבר שמצטייר כ"ערס" בכל האודישן עד השלב שבו
הוא מתחיל לשיר, הוא שר שיר של חווה אלברשטיין (אופרה).
(4:37 הוא מתחיל לשיר).
זה יוצר מצב מצחיק (אי הלימה)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה